• Implicit Gaming

סטרימינג, לא סטריפינג - ראיון עם רעות אריה (QueeNiki)

מאת: עמית בשארי

פורסם במקור בesports Israel on Facebook


את רעות אני מכיר זמן קצר יחסית, אבל יש לי את התחושה שאנחנו מכירים כבר תקופה ארוכה. אולי בגלל שהיא משדרת בטוויץ' כמעט בכל ערב כבר למעלה משלוש שנים, אולי בגלל האכפתיות, הדאגה והמקצוענות שהיא משדרת כשפוגשים אותה פנים אל פנים, ואולי קצת משניהם.

אבל אל תתבלבלו, מהרגע שהמשחק מתחיל לא אתם ולא אני רוצים לפגוש אותה בקבוצה היריבה. עוד לפני שחלקנו החזיקו עכבר ומקלדת היא השתתפה בתחרויות קול אוף דיוטי, כמו למשל בתחרות ההיא במודיעין, עוד בתקופה שהיינו מגיעים עם ה-PC שלנו כדי להתחרות. מצחיק לחשוב שזה היה נראה לנו לגיטימי לפני כעשר שנים. באותה התחרות היא כיסחה את הקבוצות שהיו נגדה, במיוחד את אלו שהציקו לה קודם. "ללחוץ להם את הידיים אחרי המשחק הרגיש טוב" היא מספרת שזה הרגע שבו"נוצר בינינו כבוד הדדי שלא היה שם קודם," תחושה שקשה לקבל כשכל אחד משחק מהבית שלו.

רציתי כבר זמן מה לשמוע מרעות על החוויה שלה כגיימרית תחרותית וכסטרימטרית בשנים האחרונות. תמיד סיקרן אותי לדעת למה גיימריות תחרותיות הן עדיין מחזה נדיר, יותר מידי נדיר. אפילו עניין אותי יותר לשמוע מה גיימרית עם סקילז כמו שלה חושבת על הבחירה של גיימריות אחרות לשדר בטוויץ בלבוש חשוף כדרך למשוך עוד צופים. התשובות שלה הבהירו לי מהר מאוד שהמקצוענות שלה לא נשמרת רק בין כוונות, אלא גם דומיננטית בדרך בה היא רואה את הגיימינג התחרותי ואת המקצוע שלה כסטרימרית.

אחרי התחרות במודיעין ניקי גילתה שהיא הגיימרית הראשונה שאי פעם נרשמה לתחרות בארץ, מה שיכול אולי להסביר את המשפט "תשאירי את המחשב של חבר שלך כאן ושבי בקהל" שנאמר לה ברגע שהיא נכנסה לאולם, אבל בשניה ששמעו מה הכינוי שלה - הכל השתנה.

"זאת ניקי?! זאת ניקיטה?! בואי נארגן לך את המחשב!"

והשאר היסטוריה. אפשר להתווכח על הרבה דברים, אבל לא על הסקיל של QueenNiki בשוטר גיימז. תנו לה כל רובה וגלו מהר מאוד למה, טוב אולי לא כל רובה, הכל חוץ משוטגן ורוקט לאנצ'ר, היא פשוט לא מוכנה להשתמש בהם. כששאלתי אותה למה אנחנו לא רואים כמעט קבוצות שמשלבות בין גיימרים וגיימריות באיספורטס התשובה שלה הייתה נחרצת:

אומנם "בענפי הספורט המסורתי יש הפרדה בין נשים לגברים כי ההבדלים הפיזיים באים לידי ביטוי בתוצאות בשטח, אבל בגיימינג אין סיבה אמיתית שזה יהיה ככה! אין כאן פער פיזי בללחוץ על המקלדת או בלהזיז את העכבר. אם אני טובה, אם יש אישה שטובה במשחק מסוים אין שום סיבה לא לשלב אותה בקבוצה תחרותית, אין היגיון בליצור הפרדה!"

הסכמתי עם רעות, אבל משהו עדיין הציק לי. הזיכרון על קבוצת הגיימריות מ- Vaevictis Esports שהתחרו ב-LOL הכעיס אותי מכל כך הרבה סיבות ומהר מאוד מצאתי את עצמי שואל אותה בכעס מה היא חושבת על כל העניין הזה של קבוצות גיימריות, נשים בלבד - ותגובה שלה ענתה לי על הרבה יותר:

"בוא נדבר רגע, כי השאלה שלך קשורה לאיספורטס, אבל גם להרבה מעבר. היא קשורה גם לגיימינג כענף בידור ובאופן כללי על היחס לנשים בגיימינג, וגם מהצד השני, ליחס של נשים לגיימינג. אני חושבת שלא צריכה להיות הפרדה בעולם התחרותי אבל בוא לא נשחק אותה כאילו אנחנו לא יודעים מה באמת מעצבן כאן. קח לדוגמה שידור בטוויץ' - נשים בעלות כישורי גיימינג לא מי יודע מה ובלי יותר מידי גימיק מקבלות כמות צופים גדולה כי הן 'חושפות עור'. אם אישה משדרת בטוויץ' בלבוש חושפני זו הבחירה שלה לחלוטין, ויש לה את הזכות המלאה לבחור איך להתלבש - אבל מהצד השני, אני לא ראיתי עדיין עורכת דין מופיעה בחזיה ותחתונים לבית משפט, כי כולנו, נשים וגברים, משדרים משהו באופן בו אנחנו מתלבשים. גיימינג הוא המקצוע שלי, ואני מתייחסת אליו בכבוד הראוי כשאני עולה לשידור. אני בוחרת להתלבש בצורה שלדעתי מכבדת את המקצוע ואולי זו הסיבה שיש לי אפס סבלנות לתגובות מיניות בסטרים או בכל מקום אחר."

אבל גם כגבר אני מקבל תגובות מיניות ותגובות 'לא אוהדות במיוחד' כחלק מהיומיום במשחקי רשת, ויש לי את התחושה שנשים אומרות שנטפלים אליהן רק בגלל שהן נשים. עכשיו אני לא אומר שזה לא נכון, פשוט אני גבר ואיחלו לי ולבני משפחתי את כל המחלות האפשריות, ואיימו שימצאו אותי ויגלו איפה אני גר וידה ידה ידה. אז מה בעצם ההבדל? מה הביג דיל?

"גם לי איחלו את אותם הדברים, אני מבטיחה לך שכאן אין בינך לביני הבדל. אבל בוא רגע ספר לי כמה הודעות קיבלת על איך שאתה נראה? על מה רוצים לעשות לך בגלל איך שאתה נראה? כמה בקשות לתמונות אתה מקבל? ויודע מה, גם כמה פעמים קיבלת הודעות מאותם האנשים שהחליפו שם משתמש כי חסמת אותם? יש הבדל גם בתוכן ההודעות וגם במה שאנשים מרשים לעצמם להגיד לי כי אני אישה. תבין שיש אנשים שהטרידו אותי מעל לחצי שנה, ואני לא מכירה סיפורים דומים מסטרימרים גברים.

הייתי קצת בשוק כשרעות הראתה לי חלק מההתכתבויות, אני חייב להודות שברגע אחד היא שינתה את דעתי. ידעתי שמטרידים, ידעתי שנטפלים, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה זה נפוץ ועד כמה נמוך ההערות יורדות. פתאום הבנתי למה גיימריות שאני מכיר שונאות לדבר ב- Voice Chat הקבוצתי ב- OW או ב- CS:GO, אני מרגיש כמו אידיוט שחשבתי שהן "סתם מתביישות". מרתיח אותי לחשוב שהן מרגישות לא במקום בטוח כשהן בבית שלהן, משחקות במשחק שהן אוהבות. כשרעות סיפרה לי שהיא עונה להודעות כאלו לא הבנתי למה היא טורחת, ואז היא העבירה אותי שיעור נוסף.

"אני מגיבה לכל הודעה, לא משנה מי שלח או מה הוא שלח כי אני חזקה מספיק כדי להסביר לצד השני איך ההודעות שלו גורמות להרגיש, ושיש מחיר לשלם על להטריד דרך הרשת. לא תמיד אנשים מודעים למה שהם עושים, ואני אהיה חלק מהמעגל שמשנה את זה. אבל יש חלק נוסף לזה שאני מגיבה לכל הודעה, כמי שסובלת מפוסט טראומה אני יודעת מה זה אומר להיות במקום נמוך בחיים. לא אתה ולא אני יכולים לדעת מה המצב של מי ששולח את ההודעה. לפעמים תגובה אכפתית יכולה לשנות למישהו או מישהי את היום לטובה, ולפעמים גם יותר מזה. אז אני עונה לכל הודעה."

אתם שואלים אותי אם גיימריות יכולות להתחרות בגיימרים? אני חושב שזו בכלל לא שאלה. לא בגלל שאין הבדלים בביצועים, אלא בגלל שהגיע הזמן שנשנה את הדיבור של כיתה ג', כשאז "הבנים נגד הבנות" עוד איכשהו היה הגיוני. הגיע הזמן שקבוצות שמשלבות גיימרים וגיימריות יהפכו להיות הנורמה, מה שאנחנו רגילים לראות באיספורטס. ולא בגלל מילים גבוהות כמו "שיוויון" או "ליברליות" אלא כי קבוצות כאלו פשוט יהיו טובות הרבה יותר.

אני מזמין אתכם להגיב, ולשאול כל דבר את רעות או אותי, וכמובן שתמיד יהיו חילוקי דעות -וטוב שכך. אבל בקשה אחת לי אליכם: בואו נדבר בכבוד.

את QueeNiki אתם יכולים למצוא כמעט בכל ערב בסטרים: https://www.twitch.tv/queeniki

בערוץ היוטיוב:

https://www.youtube.com/c/Queeniki...

ולעקוב אחריה בפייסבוק https://www.facebook.com/reutarye

1 view0 comments